שני השותפים ירגישו משיכה פיזית עצומה זה לזו. משיכתם זו מקורה בהיותם בעלי נשמה
אחת ומערכת צ’אקרות משותפת אחת. מכאן שברמתם הלא-מודעת, משיכתם הפיזית
נובעת מהמשיכה אל מהותם האותנטית, אל נשמתם. אולם המשיכה הפיזית זה לזו, היא גם
חלק מתוכנית המסע עבור ריפוים. בעת המגע הפיזי בין השניים, תתעצם זרימת אנרגיית
הקונדליני, האחראית על הפעלתה מחדש בכל פעם של מערכת הצ’אקרות שלהם (ראה
מאמר נפרד). אחת מהצ’אקרות שתתעורר בעוצמה היא צ’אקרת המין. מסיבה זו האנרגיה
המינית בין שני השותפים תורגש כל העת בעוצמה אף אם לא התרחש ביניהם כל מגע פיזי.
מאחר ואנרגיית המין זה כלפי זו, חוצה אצלם את התודעה, השדה האנרגטי המשותף שלהם
והלב, שניהם יחוו אותה גם בתקופות הניתוקים והפרידות הארציות וגם כשיהיו בקשרים
ארציים אחרים. מכאן ששניהם ירגישו כל העת את האנרגייה המינית ביניהם, ומכיוון
שחיבורם נשמתי, חיבור זה לא יופסק גם בתקופות הניתוקים והפרידות הארציות במהלך כל
שנות המסע ושארית חייהם. האנרגייה המינית תנכח בחלומות, בהתעוררות פתאומית
ובדחף למגע פיזי עם גופו של שותפם. הנשמה הערה שתתקשה לאורך כל המסע לקיים
קשרים מיניים עם אחר שאינו שותפה, תחוש כל העת את עוררותה המינית עם שותפה ואילו
הוא, שמממש, את רגשותיו ואת רצונותיו בעולמו החיצוני, יממש את התמכרותו למין דרך
קשר ארצי אחר. הרץ יתקשה להתנגד לאגו ולהיזכר בחיבור הנשמתי עם שותפתו ולכן יבחר
שנים ארוכות להמשיך לאחוז בקשריו הארציים. בקשרים אלו הוא מרגיש בטוח ולא מאוים,
כלומר, אינם מצריכים ממנו לפגוש את פצעיו, את פחדיו ואת כאביו. לאורך שנים אלו שני
השותפים ינווטו בהיסוס, בפחדים ומתוך סערת רגשות בין התשוקה שמקורה באגו לבין
התשוקה שמקורה מהנשמה. תשוקה מהאגו מתאפיינת מתוך דחפים פיזיים מידיים, מהרצון
להעלאת הערך העצמי, מתוך שממה רגשית ורוחנית ומתוך מקומות פנימיים המורגשים

כחוסר, כמו צורך באישור או מתחושת בדידות. תשוקת האגו אינה מערבת את הלב ואת
התודעה הגבוהה ומלווה בדפוסי שליטה של האדם על רגשותיו. תשוקה שמקורה מהנשמה
לעומתה מתעוררת תחילה מהלב, כוללת רגשות כמו התרגשות, שלווה ואהבה, מלווה
בתחושת מלאות רגשית, בכמיהה לחיבור ולאיחוד מתמשכים ונמשכת אף בתקופות של
ניתוקים פיזיים בין שני השותפים. כתוצאה מכך אצל רבים מאוד מהגברים במסע שמתנגדים
לשחרור האגו, המיניות הופכת לדרך מילוט ממפגש עם עוצמת החיבור לשותפתם ועם
פחדיהם לפגוש את רגשותיהם. לפיכך התמכרותו של הרץ למין מקורה בחיפושו אחר שלווה
פנימית רגשית ונשמתית. התמכרותו לחיי המין תסתיים רק כשהוא יפנים שהמין אינו ממלא
את השממה הפנימית הרגשית והרוחנית שהוא חש. שחרור האנרגייה המינית מהווה חלק
מההתקדמות של שני השותפים בטרנספורמציית הנשמה. ככל ששניהם יתאזנו בתוכם, יעלו
את תדריהם הפנימיים ויאיצו את התעוררותם הרוחנית, כך הקשר המיני ביניהם ישתנה אף
הוא, והשניים ירגישו את החוויה המינית שלהם זה עם זו, כחוויה רוחנית יותר מאשר כחוויה
פיזית. ברוב המקרים, בשלב מתקדם בהתעוררותו הרוחנית, בשל חסימה נשמתית וללא כל
בעיה פיזיולוגית, הרץ יתקשה לתפקד מינית עם נשים אחרות שאינן שותפתו למסע.
נשמות ערות רבות שיתפו, שהמגע המיני הראשון עם שותפן, היווה עבורן סימן שהחיבור
עמו שונה מכל קשר ארצי אחר, מאחר והחוויה המינית איתו הורגשה כרוחנית אף יותר
מהרגשת עוצמתה הפיזית. למרות חוויתה זו שלא תישכח ממנה, ככל שהנשמה הערה
תתקדם באיזונה הפנימי כך היא תלמד שהאנרגיה שזורמת בינה לבין שותפה גורמת לה כל
העת להרגישו, אך למרות זאת עליה להימנע מלאחוז בדמותו, להימנע מלשמר את התלות
הרגשית והפיזית בו, להתמקד בעצמה כדי להפחית את עומס מחשבותיה עליו ולהניח לו
בבחירותיו הארציות אף כשאינן היא. הקשר המיני בין השניים מהווה שיעורים רבים במסע.
הנשמה הערה שתחשוש לאבד את הקשר הארצי המועט עם שותפה, תתקשה להציב
לעצמה ולו גבולות בבחינת רצונה לקשר מלא עמו. שעור נוסף הוא קשייה בדחיית סיפוקים
וסבלנות עד ששניהם יסיימו לאזן את עצמם ולהירפא. רצונה הבלעדי לאיחוד פיזי עמו,
יתבטא אף ברצונה למגע תמידי איתו. רצונה של הנשמה הערה במגע הפיזי נובע גם

מתחושות הבדידות וה’לבדות’ שהיא תרגיש לאורך שנות המסע, שאותה היא תשאף כל
העת למלא דרך המגע הפיזי עם שותפה. שיעור נוסף הוא בבחירה בחיים מתוך אהבה ללא
תנאי ותשוקה טהורה לעומת תאווה, כלומר יכולתם של שני השותפים להכיל עונג ואינטימיות
אמיתית שמקורן אך בלב וברוח ולא דרך גופם. מכאן ששיעורים אלו נדרשים משניהם כדי
לאזן את האנרגייה המינית בתוכם וביניהם.
האנרגייה המינית בממד החמישי תפקידה ליצור תנועה של שני השותפים אל איחודם
הפנימי עם נשמתם ומאחר והם נשמה אחת, התנועה היא איחודם התודעתי והפיזי זה עם
זו. אולם בממד הארצי, האנרגייה מתבטאת דרך משיכתם הפיזית זה לזו, דרך בריחתם
מרגשותיהם אל המגע ודרך חיפוש פורקן בשל השממה הפנימית שירגישו בתוכם עד
לכניעתם. כתוצאה מכך המסע תובע משני השותפים לאזן את האנרגייה המינית ביניהם.
איזון האנרגייה המינית משמעו החזרת האנרגייה למעבר דרך הלב והתודעה הגבוהה ולא
דרך הגוף הפיזי ופצעי העבר שבנפשם. הנשמה הערה תאזן את האנרגייה המינית דרך
הצבת הגבולות לעצמה ולשותפה, בבחינת חוסר הסכמה למפגשים מיניים שאינם ברמת
מחויבות מלאה כמו רצונה האותנטי. בנוסף איזונה את האנרגייה המינית יקרה דרך שחרורה
את דפוס התלות והבנתה ששותפה אינו היחיד שיכול למלא את השממה הפנימית בנפשה,
כי אם היא האחראית הבלעדית למילויה. איזון האנרגיה אף יקרה דרך פרדתה מאמונותיה
ומחשבותיה המגבילות הקשורות במיניות דוגמת תחושות אשמה והסתרה. יחסה אל
אנרגייה זו, כאנרגיה קדושה לתודעתה הרוחנית וללבה, ומאחר והם בעלי תודעה משותפת
אחת, יגרום גם לרץ להתייחס אל אנרגייה זו כקדושה ולכן יבחר רק בשותפתו. הרץ יאזן את
האנרגייה המינית דרך הבנתו שהמין אינו מרפא באמת את רגשותיו, את פצעיו ואת פחדיו
אלא מהווה לו דרך מילוט מגדילתו הרגשית ומצמיחתו הרוחנית. איזון האנרגייה המינית
בתוכם יורגש כתחושת רוגע ויוביל לפירוק רעיון האגו והפחדים הקשורים בקשר הארצי
ביניהם. איזון זה יעצים את איזון האנרגיות בין שניהם ולכן התקשורת הארצית תתחדש.
מכאן ששניהם יאזנו את האנרגייה המינית בתוכם, ולאחר שישלימו בממד הארצי את

החיבורים ביניהם – הרגשי, האנרגטי, התודעתי והרוחני הם ישלימו גם את החיבור הפיזי
ויאזנו את האנרגיה המינית אף ביניהם.