אחת החוויות המבלבלות ביותר במסע הלהבות התאומות היא הפער בין ההתעוררות הפנימית שחווה הנשמה הערה לבין מה שנראה כהיעדר תהליך בצד של הרץ. בעוד שהנשמה הערה מתחילה את התעוררותה מקריסה רגשית פתאומית וכך פוגשת עומק רגשי ותודעתי שלא הכירה קודם, שותפה נראה כמי שהמשיך הלאה, התרחק ומתנהל כאילו החיבור כלל לא השאיר בו חותם. אך הבנת השדה האנרגטי המשותף מגלה דווקא תמונה אחרת. ההתעוררות של הרץ אינה מתחילה מהכרה מודעת, אלא מתגובה הפוכה כמעט לחלוטין. במקום התקרבות פנימה, מתרחשת התרחקות. במקום חיפוש, יש ניסיון לחזור למוכר. במקום הכלה, מופעלת הדחקה. זהו אינו ביטוי של היעדר חיבור, אלא זהו מפגש עם עומק פנימי שעדיין אין לרץ כלים להכילו. כלומר, הוא יתחיל את התעוררותו קודם דרך קריסת חייו הארציים.
כאשר הרץ, האנרגיה הזכרית הארצית, פוגש חוויה רגשית ותודעתית שחורגת מיכולת ההכלה שלו, המנגנון הראשוני אינו התפתחות אלא הגנה. ההתרחקות אינה בחירה מודעת לוותר על החיבור, אלא תגובה למפגש עם חלקים פנימיים שטרם הבשילו לפגישה ישירה איתם. כך, מתחת לפני השטח, תהליך התעוררותו יקרה באיטיות רבה.
לאורך שנים רבות החיים של הרץ ייראו לנשמה הערה כמתנהלים כרגיל. הוא ימשיך בקשריו או יבנה חדשים, השגרה שלו תיבנה והוא עשוי לשדר יציבות. אך בפנים מתרחש בתוכו כל העת שינוי שקט. לעיתים הוא מתבטא בתחושת ריק שאינה מוסברת, בחוסר סיפוק שאינו תלוי נסיבות, או בתחושת אי נחת שאינה מתיישבת עם המציאות החיצונית. החוויה הזו אינה תמיד מזוהה כהתעוררות. לעיתים היא נחווית דווקא כהפרעה. כמשהו שמערער את הסדר שהרץ בנה לעצמו. אך דווקא שם יתחיל להיווצר בתוכו סדק ראשוני בתבניות הישנות.
חשוב להבין כי תהליך זה אינו ליניארי ואינו מודע במלואו. הרץ אינו “בוחר” להתעורר במובן שבו הנשמה הערה תופסת זאת. ההתעוררות מתרחשת כאשר הפער בין החיים שהוא חי לבין מה שהתעורר בו כבר אינו ניתן להדחקה מלאה. בנקודה זו מתחיל מעבר עדין, שלעיתים אינו נראה כלפי חוץ. זהו שלב שבו הרץ מתחיל, במידה כזו או אחרת, לפגוש את עצמו. לא דרך החיבור, אלא דרך מה שהחיבור הפעיל בתוכו.
מכאן עולה הבנה מהותית נוספת: ההתעוררות של הרץ אינה מתרחשת בתגובה לפעולות חיצוניות. היא אינה תלויה ברדיפה, בנוכחות או בהסבר. היא מתרחשת כאשר התנאים הפנימיים מאפשרים זאת. הבנה זו משנה את נקודת מבטה של הנשמה הערה על התהליך כולו. היא מסירה את הצורך שלה לפרש כל תנועה, ומפחיתה את האחיזה בניסיון להבין את הקצב או הכיוון של השותף. במקום זאת, היא מחזירה את המיקוד שלה לתוכה.
מכאן שההתעוררות אצל שני השותפים אינה זהה, ואינה מתרחשת באותו קצב, באותם ממדים או באותה צורה. אך היא כן חלק משדה אנרגטי משותף, שבו כל אחד פוגש את עצמו דרך מה שהחיבור פתח בו. היכולת להחזיק את המורכבות הזו, מבלי למהר להסיק מסקנות או לנסות לנהל את התהליך של האחר, היא חלק מההבשלה העמוקה במסע.
ההתעוררות של הרץ, על שלביה הסמויים והגלויים, ועל הדינמיקה העמוקה בין שני הצדדים במסע, מוסברת בהרחבה בספר האותנטית להבות תאומות
@כל הזכויות שמורות – חגית אישה
לליווי והדרכה – 0525300500